כיצד הומצא הדפוס
המצאת הדפוס במאה ה-15, על ידי יוהאן גוטנברג בגרמניה, נחשבת לאחת המהפכות החשובות של המילניום הקודם, וכמחוללת העיקרית של תמורות ניכרות בתחומי החיים.
מהפכת הדפוס גרמה לעלייה דרמטית ברמת החיים, הידע והמשכל של האנשים שחיו באירופה באותה תקופה, צמיחה זו הובילה בצורה ישירה למהפכת המידע של ימינו, כאשר מידע מציף אותנו ללא הפסק באינטרנט ובמדיות נוספות.
אותיות בכתב ראי לדפוס מסגסוגת עופרת
עד לאותה עת היו שיטות של העתקה ושכפול, אולם הם דרשו תהליכים מורכבים של יצירת תחריטי עמודים, הם היו יקרים ולא הועילו לזירוז והפיכת התהליך לנגיש.
עיקר המצאתו הייתה במעבר מלוחות מגולפים לאותיות מגולפות עשויות ממתכת.
את האותיות הבודדות היה ניתן לסדר ולערוך כל פעם בהרכב אחר וליצור על ידי כך את כל המילים של השפה מתוך מספר מוגבל של אותיות. באמצעות תהליך דו שלבי - חריטת אות שקועה מפלדה ולאחר מכן יציקת עותקים בולטים רבים וזהים מסגסוגת עופרת - התאפשר שימוש ממושך וכך הפכה המלאכה היקרה של יצירת תחריטי עמודים למלאכה זולה ונגישה לכל האוכלוסייה.
בנוסף הוא מצא את הסגסוגת המתאימה עבור יצירת מבלטי אותיות הדפוס, הוא שכלל ויצר צבע דפוס הולם הוא שכלל את יכולת הטיפול בנייר ופיתח מכבש דפוס המתאים למשימה.
בשנת 1456 יוהאן גוטנברג הוציא לאור בבית הדפוס שלו בגרמניה את הספר המודפס הראשון באירופה: כתבי קודש (הכוללים את התנ"ך והברית החדשה) בשפה הלטינית. הדפסת הספר נמשכה שלוש שנים והוא יצא בהוצאה מהודרת – הוצאה זו ידועה עד היום כ תנ"ך של גוטנברג.
התנ"ך של גוטנברג.
הדפוס והרפורמציה:
יש טוענים כי הדפוס השפיע בשתי דרכים מרכזיות על הרפורמציה. המהפכה אשר עברה הכנסיה במאה השש עשרה בשבירת הכנסיה המאוחדת ובהקמת כנסיות חדשות - המכונות פרוטסטניות, נקראת הרפורמציה. מטרתה הראשונית של הרפורמציה היתה תיקונה של הכנסיה הקתולית, אשר לטענתה הסתאבה והתרחקה מהרעיונות הנוצריים המקוריים. הרפורמציה קראה לחזרה למשמעותם המקורית של כתבי הקודש, ודחתה את סמכות פרשנות כתבים אלו בימי הביניים ואת סמכותם המחולטת של האפיפיור וועידות הכנסייה בפרושם.עד המאה השש עשרה אירופה המערבית היתה מאוחדת כולה בדת אחת (הנצרות) שהיתה מאורגנת תחת כנסיה כללית (משמעות המילה קתולית) בעלת מבנה מאוחד בראשות אפיפיור אשר ישב ברומא.
הדפוס הפך את כתבי הקודש לנגישים לאנשים רבים, ובכך הפך את טענת הרפורמציה כי אין צורך בתווכו של הכומר והכנסיה להבנת כתבים אלו לסבירה יותר. בעקבות הדפוס יותר אנשים קראו ישירות את הביבליה (הברית החדשה והתנ"ך) בתרגום הלטיני הרישמי ובתרגומים חדשים (מלאים ומקוצרים) לשפות הדבור. קוראים אלו לא היו צריכים את תווכו של הכומר בכדי להכיר את הכתוב בביבליה. יתכן שטענת הרפורמציה שכל אדם יכול להבין בעצמו את עקרי האמונה הנוצרית מתוך הברית החדשה קסמה לרבים מבין קוראים אלו.
דפוס והשכלה:
הדפוס הביא לשגשוג בהפצת הספרים. לפני המצאתו, לפי הערכה, היו באירופה רק כמה אלפי כתבי יד, ואילו כחמישים שנה לאחר המצאת הדפוס הופצו באירופה קרוב לעשרה מיליון עותקים של ספרים מודפסים.
המצאת הדפוס אפשרה לאנשים רבים, ובהם פשוטי העם, ללמוד קורא וכתוב ולרכוש השכלה, דבר שהיה במשך דורות רבים נחלתם הבלעדית של יחידם מן המעמדות העליונים: עשירים, אנשי כנסיה ואנשי שלטון. לאחר המצאת הדפוס, הלומדים לא היו זקוקים עוד לשנן בעל פה ולזכור מידע רב, אלא יכלו להיעזר בספרים. עם התפתחות הדפוס נוספו לספרים עזרים, כמו תוכן עניינים ומספרי עמודים, ואלו הקלו על התמצאות בהם. הלימוד נעשה אפוא קל ונוח, ואנשים במספר הולך וגדל יכלו להצטרף אל מעגל הלומדים.
